הבטחתי שאכתוב כשאסיים לקרוא את ספרך, אבל הסיום היה כל כך מטלטל שהדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לשתוק. ולתת לדברים לחלחל.
ועכשיו אחזור להתחלה. המחשבה הראשונה שעלתה בי הייתה: יו, איך הוא מעז? איך הוא מניח את עצמו ככה בשבילנו על כל המשתמע? המחשבה השנייה הייתה: איזו אישה יש לו! כמה היא עברה אתו עד שהפך להיות מי שהוא עכשיו. וואו! היא בטוח מיוחדת במינה. (חיבוק בשבילה ממני)
וככה שטו מחשבות, צצות וחולפות, או תוקעות יתד ואומרות: אנחנו כאן עד שתתחילי במסע משלך. ולא שאין לי מסעות, אבל למסע כזה מעמיק לתוכי טרם יצאתי. ועם הספר המופלא הזה בהחלט יש לי חשק להתחיל.
כמה מילים על הדמיון וגם על הדמיון המודרך סוף מעשה במחשבה תחילה.
הכל מתחיל במחשבה.
כך נברא העולם. אינסוף ברוך הוא הגה במחשבתו, מתוך כך אמר וכך נברא.
מהי מחשבה? היא הדמיון. התמונות, המילים, הזרם שאץ רץ לנגד עיני הרוח שלנו.
הוא יכול לשגע אותנו מצד אחד, אך יש גם באפשרותנו להופכו לכלי רב העצמה ביותר של הוויתנו.
המחשבה היא המפעילה את רגשותינו.
מחשבה על עוול שנעשה לנו גורמת לכעס, תסכול, שנאה.
מחשבה על טוב שהוטב עימנו גורמת לסיפוק, שמחה, אהבה, הכרת תודה.
גם מעשה החולי וגם מעשה ההחלמה - תחילתם במחשבה.
המחשבה הלא מאולפת, הפראית , השולטת = המלחמה, היא יוצרת המחלה. לעומתה בכוחנו לאלף מחשבות ולרכב על גביהן כמו רוכבי הלוויתנים בניו זילנד, ולכוונן לריפוי שלנו. הַחֲלימה (המחשבה, הדמיון המכוונים)
מביאה למחילה שמביאה להחלמה.
באמצעות המחשבה יש באפשרותינו להגיע אל המקומות העלומים ביותר בהוויה שלנו, מקומות שהחבאנו, הדחקנו,
חתמנו בכספות רבות עצמה, ולעשות עם המקומות הללו תהליכים של התמרה, של סליחה, של שינוי ושל תיקון.
או במילים אחרות, של ריפוי עמוק.
ובידיעה שכל דבר, כל דבר, נוצר ראשית במחשבה, הרי שכל דבר ניתן לתיקון וריפוי באמצעות המחשבה.
זהו הדמיון המודרך.
הכלי המופלא שמלמד כיצד יכול כל אדם ליצור את ריפויו.
כיצד לרכוב על לוויתן המחשבות ולנתב אותו לשינוי, תיקון וריפוי של כל חולייו ומצוקותיו.
מחשבה בוראת מציאות.
כאשר אדם לומד לנתב את מחשבתו ולשלוט בה - הוא לומד למעשה לברוא את מציאותו. את כל מציאותו.
