הבטחתי שאכתוב כשאסיים לקרוא את ספרך, אבל הסיום היה כל כך מטלטל שהדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לשתוק. ולתת לדברים לחלחל.
ועכשיו אחזור להתחלה. המחשבה הראשונה שעלתה בי הייתה: יו, איך הוא מעז? איך הוא מניח את עצמו ככה בשבילנו על כל המשתמע? המחשבה השנייה הייתה: איזו אישה יש לו! כמה היא עברה אתו עד שהפך להיות מי שהוא עכשיו. וואו! היא בטוח מיוחדת במינה. (חיבוק בשבילה ממני)
וככה שטו מחשבות, צצות וחולפות, או תוקעות יתד ואומרות: אנחנו כאן עד שתתחילי במסע משלך. ולא שאין לי מסעות, אבל למסע כזה מעמיק לתוכי טרם יצאתי. ועם הספר המופלא הזה בהחלט יש לי חשק להתחיל.
מאז היות האדם, בכל האמונות והפילוסופיות היה לאמונה בגלגולי נשמות מקום נכבד למדי. מציירי המערות
בצרפת לפני עשרות אלפי שנים, דרך המצרים הקדמונים, היוונים העתיקים, דתות ופילוסופיות המזרח, היהדות,
הנצרות, האיסלם והדרוזים כולם נוגעים בצורה כזו או אחרת, יותר או פחות בתובנה שהחיים אינם מתחילים
בלידה ואינם מסתיימים במוות. מתוך כך נשאל את עצמנו את השאלה - האם חוויות החיים נעלמות?
ובכן, כנראה שלא. האנרגיה שנוצרה מזכרונות של רגשות, טראומות, דפוסים והתניות אינה נעלמת. היא נמצאת
שם בתוך המערך האנרגטי שנקרא הנשמה.
ברגע שהנשמה חוזרת לחוויה גופית חדשה מצטרפים אליה גם הזכרונות הללו בתור אנרגיה רגשית, מנטלית,
או פיסית ומפעילים אותנו כאוטומטים דרך דפוסי התנהגות, מערכות יחסים, תבניות מנטליות ורגשיות ותופעות פיסיות.
פוביות למינהן,
דפוסי מערכות יחסים שחוזרים על עצמם
מחלות או תופעות פיסיות שאין להן הסבר או סיבה נראית לעין
מצבי תקיעות" שונים.
על מנת לרפא את התופעות יש להגיע אל המקור שלהן ולרפא אותן במקור - זהו הריפוי באמצעות שחזור גלגולים.
בדרכים עדינות ורכות אנו נכנסים אל תוך עולם הזכרונות העתיקים שלנו ומתירים את סבך המכאובים והסבל שנולד,
יוצרים מרקם עמוק של ריפוי דרך התמרה וסליחה.
זהו תהליך עמוק ומרפא ברמות המעודנות ביותר.
.jpg)
